ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
|
6416-04-13
23/09/2013
|
בפני השופט:
איילת הוך-טל
|
| - נגד - |
התובע:
פלוני
|
הנתבע:
קופת חולים לאומית
|
| פסק-דין |
לפניי תביעה לתשלום פיצוי כספי בסך 32,000 ש"ח.
התובע יליד 1930 הזקוק לטיפולי דיאליזה.
ביום 26.1.11 בוצע לתובע ניתוח הכנה לקבלת טיפולי דיאליזה, במהלכו בוצע חיבור עורק לווריד בחלקו הפנימי של מרפק שמאל על מנת לאפשר בהמשך ביצוע טיפול דיאליזה.
ניתוח זה בוצע על ידי ד"ר לוברמן מטעם הנתבעת.
לאחר תקופת המתנה מקובלת, החל התובע לקבל טיפולי דיאליזה באמצעות החיבור שבוצע וזאת בתדירות של 3 פעמים בשבוע החל מיום 2.5.11 ועד ליום 29.8.12.
לשיטתו של התובע, במהלך כל התקופה במסגרתה בוצעו טיפולי הדיאליזה התעורר בעיות בביצועה, לרבות צורך בנעיצת מחטים מרובים בזרועו, זרימת דם לא תקינה עד כדי קרישה והפסקת התהליך באיבו.
ביום 29.8.12 חלה סתימה וקרישה מוחלטת אשר כתוצאה ממנה הובא התובע לחדר המיון שם בוצעה הכנסת permacath, היינו חיבור לעורק ווריד על מנת לאפשר המשך ביצוע דיאליזה לאחר שנחסם החיבור הקיים. התובע שוחרר לביתו ביום 31.8.12.
התובע חזר לד"ר לוברמן ביום 21.9.12 על מנת לבצע חיבור חדש.
לדברי התובע, במהלך תקופת הביניים הובא לידיעתו כי נהוג לבצע חיבור תחילה באזור כף היד על מנת להותיר אופציה לחיבור נוסף באזור המרפק למקרה הצורך.
התובע טוען כי מסר את הדברים לד"ר לוברמן, אלא שזה נהג בו בגסות רוח וחזר על המלצתו לבצע חיבור חדש במרפק ימין.
אי לכך, פנה התובע לאיתור רופא אחר באתר האינטרנט של הנתבעת.
כך מצא את ד"ר כרמלי והחליט לבצע את הניתוח באופן פרטי, מפאת קוצר זמן, תוך שלאחר מכן סבר כי יושבו לו עלויות הניתוח מהנתבעת בהיותו בעל ביטוח שב"ן מסוג זהב.
ביום 13.11.12 חתם ד"ר כרמלי על "טופס בקשה לניתוח בבית חולים פרטי" ממנו עולה כי לתובע נקבע ניתוח לביצוע חיבור קבוע באזור כף יד ימין וזאת ביום 19.11.12 בבית חולים אלישע.
הניתוח בוצע בהצלחה ועד היום מתבצעים טיפולי הדיאליזה באמצעות החיבור שבוצע.
התובע שילם עבור הניתוח 12,000 ש"ח אך קיבל החזר כספי בסך 1340 ש"ח .
התובע עותר לפיצוי בגין מלוא עלות הניתוח וכן טוען לנזק שנגרם לו כתוצאה מהתנהלות בלתי מקצועית של הרופא מטעם הנתבעת (ד"ר לוברמן), אשר ביצע חיבור שלא כמקובל ובכך נגרמו לו קשיים בביצוע הדיאליזה משך כשנה ושלושה חודשים עד לאשפוזו ולצורך בניתוח חיבור נוסף.
בנוסף, טוען התובע להתנהלות בלתי מקצועית מצד הרופא עת העליב אותו כאשר ביקש לברר פרטים אודות אפשרות טיפולית אחרת - קרי התקנת חיבור בשורש כף יד במקום במרפק.
הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות מחמת חוסר סמכות עניינית.
לשיטתה, זכותו של התובע לקבלת מימון של טיפול רפואי מקורה בחוק ולכן יש להפנות את הבירור לבית הדין לעבודה, הוא בעל הסמכות הייחודית לדון בהתאם לסעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד- 1994.